למידה בזמן מלחמה

אף תסריטאי לא תיאר לעצמו שכך יראו "אחרי החגים 2023", אבל לצערנו זאת המציאות.
בשבעה באוקטובר קיבלנו אגרוף בבטן הרכה: צו 8 גייס את אנשי המילואים. בעלי תפקידים חיוניים התבקשו להגיע למקום עבודתם ומאז עובדים מסביב לשעון.
עסקים רבים נסגרו, ערים וישובים פונו, והפגיעה במשק היא אנושה.
לקח זמן עד שמוסדות החינוך נפתחו מחדש ומאז אותה שבת שחורה ההורים ומערכת החינוך חווים אי יציבות, פערים לימודיים וברור לכולנו שללמידה בצל המלחמה יש ותהיינה השלכות.
מאז תחילת המלחמה נלוו באופן טבעי פחד, דאגה וחוסר ודאות. כל אלו מערערים על השגרה.

אחת הדרכים לגרום לילדים ובני נוער, ללא קשר לגילם, מגילאי הגן ועד התיכון, להתמודד עם מצב מלחמתי היא לשמור על שגרה יום יומית.
השגרה מסייעת להם להירגע ולתפקד בצורה אופטימלית ומאפשרת להתמקד בפרטים היום יומיים ולא להישאב לפחדים ולאיומים.
יתרון נוסף בשמירה על שגרה בזמן מלחמה הוא שהיא מסיחה את דעתם של הילדים מהמצב אותו הם תופסים כמאיים ומאפשרת להם להתמקד בלימודים,
לשפר את היכולות ולהתאמן על המיומנויות. לכן יהיה להם קל יותר לשמור על יציבות רגשית ולהתמודד עם בעיות ואתגרים.

לטווח הרחוק, ילדים שיקפידו לשמור על שגרה, ילמדו לנהל את הזמן ואת המשימות שלהם ישפרו את יכולות הניהול שלהם ויהיו מוכנים ללמידה עצמאית,יתמודדו בצורה טובה יותר במערכות יחסים חברתיות והיכולת לפתור בעיות ואתגרים במצבי חירום תעלה משמעותית.
תחשבו לרגע, כיצד ירגיש ילד שישמור על שגרה ויצלח אתגרים בסוף תקופה זו.
מה יוכל לומר לעצמו על הדרך אותה עבר. כמה גאווה תהיה לילד לצד כל תקופת העצב הפחד והדאגה. הם יוחלפו בביטחון עצמי ובמסוגלות אישית ואמונה בעצמו.
שמירת השגרה נוצרת בראש ובראשונה על ידי דוגמא אישית של ההורים, ותהווה בסיס איתן לביטחון הילדים.
דרך זה נוכל לעודד את הילדים ללמידה. במאמר הזה, אחלוק איתכם טיפים וכלים שיכולים לעזור לילדים להצליח ללמוד גם בשעת מלחמה.

טיפים ללמידה בזמן מלחמה:
1. תקשורת פתוחה – חשוב לשמור על תקשורת פתוחה וכנה עם הילדים.
לומר משפטים מחזקים ומעודדים כגון: "אני כאן איתך", "אני אשמור ואגן עליך".
מומלץ לפרט את הפעולות שאתם עושים כדי להמחיש להם שאלו לא סתם "דיבורים באוויר", כמו למשל: "אם תהיה אזעקה תבוא איתי לממ"ד".
וכך היה גם עם רעות, ילדה מקסימה בת 8, שהגיעה אליי בזמן המלחמה.. היא פחדה להישאר לבד אפילו בחדר שלה, וכל רעש קטן הקפיץ אותה.
בשיחה בינינו שאלתי אותה מה בדיוק מפחיד אותה, מה היא חושבת שיקרה, והקשבתי לכל מילה. יחד יצרנו עבורה "עוגנים" של ביטחון, הזכרתי לה שיש בבית ממ"ד,
שהיא אף פעם לא לבד ותמיד יש מבוגר לידה. אפילו המצאנו טריק פשוט שבו רעות בוחרת מילה כלשהי, למשל, "ליצן" ומשתפת את אמא שלה. בכל פעם שאמא שלה שומעת את המילה הזאת היא עונה "אני פה".
הידיעה שהיא יכולה לשמוע את קולה של אמא מיד, הרגיעה אותה. היא התאמנה על זה בבית, ואמא שלה סיפרה לי שמהר מאוד החשש פחת, והיא חזרה לשחק בחדר שלה בביטחון.

2. לגיטימציה לשאול שאלות – עודדו אותם לשאול שאלות על המצב והקפידו להתאים את התשובות לגיל ולרמת ההבנה שלהם.
חשוב לתת לגיטימציה לכל רגש שעולה ולזכור שאין "רגש לא נכון". כל שיתוף רגשי הוא הזדמנות נפלאה ללמד אותם על רגשות,
איך לזהות אותם, איך לבטא אותם, ואיך לנהל אותם בצורה בריאה.
ילדים שמקבלים מסר שרגשותיהם מובנים ומקובלים, מפתחים חוסן רגשי וביטחון עצמי גבוה יותר.

3. יצירת סביבה רגועה – שימו לב איך ועל מה אתם מדברים לידם. ילדים קולטים את הטון, שפת הגוף, והאנרגיה הכללית בבית.
אם אתם עצבניים ולחוצים הם מרגישים זאת, ולעיתים אפילו מעצימים את התחושות אצלם.
נסו לנהל שיחות רגועות לידם, להפחית חשיפה לחדשות או דיונים מלחיצים, ולשלב רגעים של צחוק והומור.
סביבה רגועה בבית משדרת לילדים מסר ברור שהם בטוחים ומוגנים.

בימים של למידה מרחוק או בימים בהם חלה החמרה בביטחון ולימודים מבוטלים מכל סיבה שהיא:

4. שמירה שגרת בוקר – כחלק משגרת יום עודדו אותם לעשות את כל הפעולות שעושים בבוקר.
זה כולל: להתלבש, לאכול ולשתות, ובמידת האפשר לשלב פעילות ספורטיבית. בבית או בחוץ בהתאם לשמירה ולהנחיות של פיקוד העורף.
שמירה על הרגלים קבועים מאותתת למוח שהיום "ממשיך כרגיל", גם אם המציאות בחוץ שונה, ומסייעת להם להתחיל את היום באנרגיה טובה ובריכוז גבוה יותר.

5. איכות על כמות – כמויות גדולות של זמן לא בהכרח משפרות את הלמידה.
לעיתים למידה של חצי שעה תהיה יעילה ואפקטיבית יותר משעה של דחיסת חומר.
חלקו את הנושאים לפרקי זמן קצרים וממוקדים, וודאו שבכל מקטע יש מטרה ברורה.
כך, הילד יוכל להתרכז יותר, להרגיש תחושת הישג בכל סיום, ולבנות ביטחון ביכולות הלמידה שלו.

6. הפסקות גדולות יותר – עשו להם הפסקות גדולות יותר בזמן הלמידה ותאפשרו להם לבחור מה לעשות בזמן הזה.
חשוב לשלב גם פעילות גופנית כמו מתיחות, ריקוד או עליה וירידה במדרגות בהתאם למקום שבו אתם נמצאים.
תנועה ממריצה את זרימת הדם, משחררת אנרגיה כלואה, ומסייעת לילדים לחזור ללמידה מרוכזים ורגועים יותר

7. עודדו אותם על העשייה – ילדים זקוקים לדעת שהמאמץ שלהם נראה ומוערך, לא רק התוצאה הסופית.
כשאתם מפרגנים, היו ספציפיים ציינו מה בדיוק ראיתם שהם עשו טוב, כך שהם ילמדו לזהות את הערך שבדרך ולא רק בהישג.
למשל, "אני רואה את ההשקעה שעשית בפתרון התרגילים בחשבון, וכל הכבוד לך על זה" או "אני יודע שזה היה מאתגר ואני גאה בך שניסית".
לא מזמן עבדתי עם עומר, תלמיד כיתה ה', שבתקופת המלחמה התקשה מאוד לשבת ללמוד. סיכמנו שנעשה יחד שני תרגילים במתמטיקה.
כשהוא סיים, עודדתי אותו ואמרתי לו כל הכבוד שלא ויתר לעצמו, שעשה למרות שהיה לו קשה וזה אומר עליו המון.
עומר חייך ושאל אם אפשר לעשות עוד תרגיל…. ומשם נולד רצף של הצלחות קטנות שבנו לו ביטחון ותחושת מסוגלות מחודשת.

8. למידה חברתית – ללמוד עם חברים הרבה יותר כיף מללמוד לבד.
בדקו האם ניתן לארגן מפגש של מספר חברים פרונטלי או בזום במטרה לעבור על החומר ולעשות חזרה.
מפגש זה יאפשר להם גם להתאמן על מיומנויות חברתיות ולהעמיק את מערכות היחסים.

9. טכניקות להתמודד עם חרדה ולחץ – אחת הפעולות שעוזרות לשחרר לחץ ומתח היא נשימה. תרגלו ביחד איתם נשימות או הורידו מהאינטרנט.
גם צפייה בסדרות או סרטים שהם אוהבים, מצחיקים יעשו את העבודה ויסיחו את דעתם.
שימו לב שנשימות דרך האף מכניסות יותר חמצן נקי ומסייעות לגוף להירגע מהר יותר.
גם צפייה בסדרות או סרטים מצחיקים שהם אוהבים יכולה להסיח את הדעת ולהפחית את תחושת המתח.

10. פעילות כיפית – אחת הדרכים ללמוד חומר היא דרך חוויה ומשחקים. ישנם המון משחקים ודרכים יצירתיות ללמוד נושאים.
אם תרצו ואתם אנשים יצירתיים המציאו משחקים ביחד איתם.
אין ספק שככל שם יהיו עסוקים בדברים שבשגרה הם יהיו יותר רגועים ונינוחים ותהיה להם פניות לקליטה והפנמה של חומר.
לכן, הרחיקו אותם ככל האפשר מחדשות, סרטונים ומידע שהם לא צריכים לשמוע/לראות/להיחשף אליהם.

רוצים לעזור לילד שלכם לשמור על שגרה, ריכוז וביטחון גם בתקופות מאתגרות כמו מלחמה?
בשיחת ייעוץ חינמית נבנה יחד תוכנית מותאמת אישית שתעזור לו להרגיש רגוע, להמשיך ללמוד ולהתקדם, ולהפוך את התקופה הזו לחוויה מחזקת ומשמעותית.

לתיאום פגישה ללא עלות לחצו כאן >>