ילדים רבים נוטים לוותר על משימה או פעולה לפני שניסו. תופעה זו מעלה את השאלה בקרב הורים: "מה גורם לילד לוותר עוד לפני שניסה?"
בכתבה שלפניכם נדבר על ההשפעות והגורמים של התופעה, ואילו כלים יש לנו כהורים לעזור להם לפתח ביטחון ולהתמודד עם אתגרים.
מהות הוויתור
ילדים שנוטים לוותר מראש אינם עצלנים או חסרי עניין. מדובר במנגנון הגנה שנועד להימנע מכאב, אכזבה או תחושת כישלון. הם לא מוותרים כי אינם מסוגלים, אלא כי הם מאמינים שאינם יכולים. מחקרה של ד"ר קרול דואק מאוניברסיטת סטנפורד מצביע על כך שילדים עם מיינדסט מקובע רואים בכישלון עדות לחוסר יכולת. עבורם, כישלון אינו חלק טבעי מתהליך הלמידה אלא תווית שלילית. בנוסף, ילדים שחווים ביקורת מוגזמת או השוואות חוזרות מפתחים תחושת ערך עצמי נמוכה, שמובילה להימנעות ממשימות מאתגרות.
ציפיות מוגזמות מצד ההורים או המורים עשויות ליצור תחושת הצפה וחוסר מסוגלות. כשנוסף לכך חוסר תחושת שליטה – התוצאה היא ויתור מוקדם, מתוך תחושת ניתוק. חוויות כישלון ללא תמיכה מספקת מחזקות את הדפוס הזה, שהופך לקושי מובנה בהתמודדות עם אתגרים.
השפעות הוויתור לטווח הקרוב והרחוק
בטווח הקצר, ילדים שנוטים לוותר מגלים חוסר רצון להשתתף בפעילויות מאתגרות, חברתיות או לימודיות. משפטים כמו "אני גרוע בזה" או "זה לא בשבילי" הופכים למוטו שמנחה את הבחירות שלהם. בנוסף, הם מפתחים תלות יתר באחרים ונמנעים מלקיחת אחריות.
בטווח הארוך, הדפוס הזה ממשיך להשפיע על תחומי חיים רחבים. במחקר שפורסם ב-Journal of Personality and Social Psychology נמצא כי ויתור מוקדם קשור להימנעות מלקיחת סיכונים, מה שמוביל לאיכות חיים נמוכה ולחוסר מימוש עצמי. ילדים אלה עלולים להיתקע במשרות שאינן מממשות את הפוטנציאל שלהם ולהימנע מאתגרים גם בזוגיות או במערכות יחסים חברתיות.
החדשות הטובות הן שיש לא מעט כלים, שאנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לשנות את המצב והכול מתחיל בגישה.
כלים להתמודדות ושינוי
1. כישלון ככלי לצמיחה – על מנת שילדים יבינו ש"כישלון" הוא חלק מתהליך הלמידה, שתפו את ילדיכם בסיפורים אישיים על "כישלונות" והפקת לקחים, לדוגמה: "נכשלתי במבחן חשוב, וזה לימד אותי איך ללמוד טוב יותר לפעם הבאה." כאן גם תוכלו להשתמש באנשים מפורסמים שהם מעריצים.
2. יצירת חוויות הצלחה קטנות – מחקר שפורסם בכתב העת "Child Development" מראה שתחושת מסוגלות עצמית מתפתחת דרך חוויות של הצלחה. חלקו משימות גדולות ליעדים קטנים ועל כל הישג עודדו ושבחו אותו. כך שהילד יוכל לחוות תחושת הישג, אפילו אם מדובר בצעדים קטנים. לדוגמה, אם הילד חושש לכתוב חיבור, התחילו בנקודות חשובות בלבד.
3. חיזוק התנהגויות והנאה מהדרך – עודדו וחזקו את הילד על הדרך ולא רק על התוצאה. ההתמקדות בדרך מאפשרת לילדים להבין שהמאמץ חשוב לא פחות מההישג עצמו ומעודדת אותם להמשיך להתמיד גם כשהתוצאה אינה מושלמת.
לדוגמה: "אני גאה בהתמדה שלך," או "כל הכבוד שניסית משהו חדש.
4. הצעת תמיכה ושיח פתוח – שיח פתוח ומכיל עוזר לילדים לזהות את הקשיים שלהם ולמצוא פתרונות יחד, במקום להרגיש לבד במאבק, וכך מחזק את תחושת הביטחון שלהם. כשילד אומר, "אני לא יכול לעשות את זה", שאלו: "מה חסר לך כדי לנסות?" או "איך אני יכולה לעזור."
5. סקרנות כמנוע ללמידה – סקרנות יוצרת חיבור רגשי ללמידה, מעודדת שאילת שאלות, ומאפשרת לילדים לחקור את העולם סביבם מתוך עניין אמיתי ורצון להבין. השתמשו בסקרנות ובתועלת שתשרת אותו בחיי היום היום כדי להניע את הילד.
לדוגמה: "מעניין איך המתמטיקה הזו עוזרת לנו להבין איך משחקי מחשב עובדים."
6. שילוב משחקים – שילוב של משחקים הופך את הלמידה לחוויה מהנה ומרתקת, ומטשטש את הגבולות בין עבודה לפנאי, מה שמעודד ילדים לנסות שוב ושוב. אם הילד מתמודד עם משימה מאתגרת, הפכו אותה למשחק, למשהו שיהיה לו כיף לעשות.
לדוגמה: אם הילד לומד את לוח הכפל, הפכו זאת למשחק תחרותי עם קלפים, שבו כל שאלה נכונה מזכה אותו בנקודה. הילד יכול לצבור נקודות ולנסות לשבור את השיא שלו בכל פעם מחדש.
לסיכום, ויתור מראש הוא מנגנון הגנה, אך הוא ניתן לשינוי בעזרת תמיכה נכונה, חיזוק תחושת הערך העצמי, ועידוד לראות באתגרים הזדמנויות לצמיחה. מדובר בתהליך הדורש סבלנות, עידוד, ואמונה אמיתית בילד.
אם אתם זקוקים להכוונה נוספת או לכלים מעשיים לעזור לילדכם להתמודד עם אתגרים ולבנות ביטחון עצמי, אני כאן בשבילכם.
מזמינה אתכם ליצור קשר בוואטסאפ דרך הקישור הבא, ויחד נוכל לעזור לילדכם לצמוח ולהצליח.